מצרים העתיקה היא מקום של יופי פראי וקסם רב לאנשים רבים כיום. פעם, חממה של תככים, מסחר ותעשייה, יש הרבה במצרים שנשאר אפל ומסתורי אפילו בעולם המודרני שבו אנו חיים כיום. אולם דבר אחד בטוח, המצרים הקדמונים היו אומנים בפני עצמם וסוג אחד של אמנות שבו הם הצטיינו היה כלי חרס. כלי החרס של מצרים העתיקה זוכים לחיקוי כיום מסיבות רבות.
חוקרים הגיעו לאיזשהו הסכמה של אמונה שייתכן שהמצרים הקדמונים היו הראשונים להשתמש באמייל בקדרות – תרגול שמוסיף יופי וערך רב לחלקי החרס, מה שהופך אותם ליצירת אמנות אמיתית. הדבר המדהים הוא שזה משהו שהוצג, אנחנו מאמינים, לפני כמעט ארבעת אלפים שנה ועדיין מוערך בחברה המודרנית של היום.
כדי להמחיש עד כמה חשובה החרס למצרים הקדמונים, יש למעשה חתיכות חרס שנכללות בהירוגליפים העתיקים שתיארו את מעשי החיים היום-יומיים בציוויליזציה העתיקה הזו. כלי חרס נכללו ביותר מכמה מהצצות אלה להיסטוריה, מה שמבסס את חשיבותה ואת המשותף לשימוש בה.
כלי חרס במצרים העתיקה יוצרו כמעט תמיד לשימוש ולא לקישוט. אפילו החתיכות הקטנות יותר נועדו להחזיק בשמים עם חתיכות החרס הגדולות יותר שהכילו דגנים, מים, יין ואפילו בשר לשימוש או לצריכה מאוחרת יותר. ניתן היה למצוא את כלי החרס של מצרים העתיקה בגדלים רבים כדי להתאים לצרכים השונים שהכלים מילאו. היה נפוץ למצוא חלקים שונים בגדלים מגובה סנטימטרים ועד שלושה או ארבעה מטרים בגובה. חרס היה נפוץ למצרים של פעם כמו מכשירי חשמל היום, והם אכן שימשו לגרום לחיים להתנהל בצורה חלקה הרבה יותר עבור האנשים שהשתמשו בהם.
במצרים העתיקה שימשו כלי חרס גם לכמה מטקסי הקבורה הקדושים ביותר. חלקי חרס שימשו להחזיק איברים מסוימים לאחר שהוצאו מהגוף במהלך תהליך החניטה כדי להכין את הגופה לקבורה. כל אחד מהדברים הבאים: לב וריאות, כבד, מעי דק והקיבה הונחו בארבעה מיכלים נפרדים עשויים חרס ונקברו יחד עם הגופה. יש לציין שהמצרים אינם הציוויליזציה היחידה שמשתמשת בחרס ביחס למתים. היוונים הקדמונים אחסנו גם את אפר מתיהם במיכלי קרמיקה.